מגיע שלב בחייה של כל אישה, חובשת פאה ביום-יום, באירועים מיוחדים, בחגים ובשמחות או על בסיס קבוע. לא משנה אם השלב הזה מגיע מהר מהצפוי או אחרי שנים – הוא בסופו של דבר תמיד מגיע – סופה של הפאה שלך…

 

סופה של פאה
כיצד נפרדים מהפאה

 

גם אנחנו היינו שם, גם אנחנו זוכרות ימים יפים של פאות חדשות ורעננות ומספר שנים אחר כך – אין שום זכר לכל היופי שעטר אותנו בעבר. מה לעשות, הפאה שלנו היא לא איבר מאיברי גופינו ועם כל הטיפול והטיפוח, השמפו והמרכך הטובים ביותר – לא יוכלו להחזיק אותה במלוא יופיה לעד. ואז מגיע השלב בו צריך לומר שלום.

יש פתגם כזה אצל חסידים ש"חסידים לא נפרדים" זה פתגם יפה שמראה על הקשר האמיץ של החסיד אל רבו אבל לא זכור לי שיש כזה פתגם בנוגע לחסידות, או פאות, או שתיהן…מה שאומר שיש לנו רשות מלאה לבצע את האקט הלא פשוט הזה ולהיפרד לשלום מעל פאתינו כאשר הגיע יומה ללכת. זה נשמע קצת מורבידי וייתכן שחלקנו מוחות דמעה חשאית עכשיו, זכרונות מפאה ישנה, אהבות חדשות שהופיעו ולקחו את מקומה, אורך שהשתנה, צבע אחר או פשוט חוסר יכולת נפשית בסיסית להמשיך וללכת באותו ה"לוק" ולו עוד רגע אחד בלבד.

כיצד אומרים שלום לפאה?

זה לא פשוט לומר שלום, יש כאן הרבה מרכיבים, רגשיים וטכניים המעורבים באקט המרגש הזה וכל אחד מהם מהווה שיקול בפני עצמו. נתחיל בפן הטכני: בואו נאמר שעובר עליכן קיץ פעיל ביותר עם הילדים, הולכים לפארק, לבריכה, לגן חיות ולשאר אטרקציות משובבות נפש ומרוקנות כיס. בסופו של יום גם את וגם הפאה שלך מרוטות וזקוקות למנוחה. אפשר להעביר ככה יום, יומיים אבל לקראת שבת אין מצב שאותה פאה שעבר עליה שבוע כה מטורף היא זו שתייצג אותך נאמנה בבית הכנסת…! אי לכך ובהתאם לזאת, נשלפת פאת השבת המהודרת מהארון, כמו זו לדוגמא:

תסרוקת מופנית כלפי חוץ בפאה חגיגית
תסרוקת מופנית כלפי חוץ בפאה חגיגית

ובא לציון גואל ולפאה מטפל…

זה הזמן לשלוח את פאתך היומיומית לטיפול מסור, אצל סלון פאות חיה למשל, ולהחזיר לה מראה שפוי משהו שייתן לה עוד כמה שבועות של מראה מסודר עד ההפנינג הבא. כך זה נמשך, חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה. פאת השבת החגיגית שמורה לה יפה בארון, יוצאת לאירועים מיוחדים, הולכת לחתונות, מתראה עם פאות ותיקות בשמחות משפחתיות, ואילו פאת היומיום אוכלת קש (וגם מתחילה להיראות כך…). אני נותנת לה שנתיים, מקסימום שלוש עד שהיא מאבדת את עצמה לדעת – במובן הפיאתי של המילה כמובן – ואחרי השנה השלישית וגם אם אני ממש מגזימה לקצה אז אחרי שנה חמישית גג – כל טיפול שלא תעשי, בידיים המיומנות ביותר הקיימות בסלון, באיזו תכיפות שלא תהיה – זהו, כבר שום דבר לא יעזור, צריך לשחרר.

מוכרחים להמשיך ללכת

זה הזמן לומר שלום, כדברי השיר המפורסם של סלין ד'יון time to say goodbye…הזמן להיפרד, הזמן להתחיל לחשוב על הכנסה נוספת כדי לרכוש פאה חדשה, הזמן להתחדש. תני לעצמך זמן הסתגלות, התחילי לחסוך בצד, הכיני את בעלך בעדינות שאוטוטו הולך להיות שינוי בבית (ובחשבון הבנק שלכם) וברגע המתאים שלחי את פאתך מעלת הקרחות לגמ"ח הקרוב לבית מגורייך כמו שכבר כתבנו בפוסט "עשר כדי שתתעשר" ופנקי את עצמך בפאה חדשה.

שיהיה בהצלחה!

טיפ 1 – ייתכן שזה הזמן להפוך את פאת השבת הסנובית שלך לפאה היומיומית שלך ולקנות משהו חגיגי אחר…

טיפ 2 – מומלץ לחכות עם הרכישה החדשה לתום החופש הגדול, כך תזכי גם בפאה חדשה לחגים וגם לא תהרסי אותה בשפריץ מים מהבריכה המקומית…

טיפ 3 – תשלומים. זה עובד! 😉

כתיבת תגובה