בחירת פאה בנימה אישית

בימים אלו של שלהי אייר, אני נזכרת בנוסטלגיה משהו בימים הראשונים שלי בהם צעדתי בנתיבי הדרך העולה בית א-ל ובחרתי בהיסוס וחוסר ידע את דרכי. איטית וארוכה הייתה הדרך אך בסופה מצאתי את הדבר הנכון . עבורי.

בחירת פאה
בחירת פאה בנימה אישית

הפעם אנחנו מארחים בפינתנו את שפרה, כתבת לענייני פרשת השבוע באתר הללויה, חוזרת בתשובה ובעלת פאה.

אני רוצה לשתף אתכן הקוראות, בפינת הטיפ האישית שלנו, במשהו אישי שנוגע לכל אחת ואחת בבואה לבחור את הפאה שלה. יש כאלו שהתמזל מזלן ונולדו ישר לתוך העניין, חרדיות מבית שגדלו וחונכו על אדני התורה והן יודעות שיבוא יום, והוא לא רחוק היום הזה, והן תתחתנה בשעה טובה ומוצלחת, תחבושנה את הפאה הראשונה מני רבות שלהן ותגדלנה משפחה לתפארת. זה חלום ילדות שמלווה רבות מאיתנו, ואנחנו מאחלות כולנו לבנות שלנו עתיד כזה.

חומריות כאידיאולוגיה

יש כאלו שהתמזל מזלן והן נולדו לתוך מציאות שונה ובשלב זה או אחר של חייהן, הבינו מהי הדרך הנכונה וחזרו בתשובה. אני נמנית על אלו. במשך 32 שנה התהלכתי בעולם הזה, עולם החומר, עלמא דשיקרא, בביטחון מוחלט שבידי הידע הנכון איך לחיות את החיים באמת. מה בקרה בפועל הוא שלא היה לי מושג ירוק בכלום ומרוב חומריות נהייתי חמור (כן, כן, אינני מתביישת לומר זאת). חמור שעובד כמו חמור בשביל להשיג עוד כסף ועוד חומר ובכך הייתי בטוחה שאני מפיקה את המקסימום מהיצור האנושי הזה שברא ה'.

פאה?! לא בבית ספרינו!

מה שקרה בפועל הוא שבגיל 32 עולמי התהפך עלי, לא בקטע מטורף של טיול בהודו וסמי הזיה וכו', אלא בקטע קטן ושקט. ערב תל-אביבי סטנדרטי על חוף הים, סיטואציה אחת מיותרת ופקע לו מיתר והכל נגמר. ברחתי כל עוד רוחי בי חזרה לבית הורי הירושלמים אל השקט והשלווה. חיים חדשים התחילו. משם עברה דרכי בניסי ניסים עד שהובילה אותי לפגוש את בעלי, חסיד חב"ד, גם הוא חוזר בתשובה אם כי וותיק ממני, ותוך כמה חודשים הבנו שאנחנו הולכים לבנות בית נאמן בישראל. הכל היה נפלא אלא שאליה וקוץ בה. בחב"ד נהוג ללבוש פאות, הנשים בכל אופן. ואני – עם כל אהבתי לבעלי הטרי לא הייתי מוכנה לשמוע על כך. המקום ממנו הגעתי, המשפחה בה גדלתי, הדוסים אליהם הורגלתי לבוז – כל אלו הובילו אותי למסקנה היחידה המתבקשת והיא שפאה – אני לא אחבוש בעתיד הקרוב. או הרחוק. או בכלל.

 

שיער יפה גם בפאה
מה אעשה עם השיער שלי?

 

רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום…

נחושה בהחלטתי, התחלנו את חיי הנישואין שלנו עם חבדניק אחד בלבוש חסידי מלא וחוזרת בתשובה טריה עם שיער פזור…היו אלו ימים ראשוניים של הרבה נסיונות ואורך רוח (מצד בעלי) והרבה אי הבנות ועצבים (מצידי) ובכל זאת, ה' עזר לגשר על הפערים ולצמצם את המהמורות לבורות קטנים שניתן בסופו של דבר לדלג עליהם ואחרי כמה חודשים נמצא הפתרון בצורת מטפחת. היום הייתי הולכת על משהו הרבה יותר מתאים מהפתרונות שמצאתי אז. הייתי נכנסת לחנות של דורי שושן אתכסיא מטפחות מעוצבות ובוחרת משהו צבעוני, מהמם ואופנתי שגם עונה על דרישות הצניעות, הייתי מבקשת עצה ממישהי יותר מנוסה ממני, אך בימים ההם הייתי קצת לבד עם עצמי ובחרתי במטפחת פשוטה שתלווה אותי באותה שנה ראשונה.

רומן מתחיל

עברו הימים, ילדתנו הראשונה נולדה ועימה נולדה גם ההחלטה לחבוש פאה. מטבע הדברים ומעצם משכננו ברחובות, אך טבעי היה הדבר שאגש לפאנית הכי מקצועית ברחובות, ואכן ההמלצה החד משמעית שקיבלתי היא לגשת אל הסלון של חי'ה ברחוב עזרא ולקבל עזרה. משם התחילה ידידות שמלווה אותי שנים. מדהים אותי כל פעם מחדש, איך מצאתי את הפאה הראשונה שלי בעזרתה המקצועית של חי'ה. היא הייתה קשובה מצד אחד לפן הרגשי והסוער של הבחירה הראשונה ומצד שני ידעה לתת את העצה הנכונה והמקצועית שתתאים לי את הפאה באופן המוצלח ביותר.

זה היה לפני שנים, אך חי'ה ועצותיה הטובות עדיין כאן. גם את מוזמנת להתרגש עם פאה ראשונה או עשירית ולמצוא את המענה ההולם אותך ביותר.

כתיבת תגובה