topadminעשר בשביל שתתעשר
פינת הטיפ טופ מושפעת קשות מנקיונות הפסח ודווקא לטובה. הנקיון הזה מביא איתו תמיד הרגשה של התרעננות והתחדשות לבית ואם מורידים מהרשימה את קורבנות הפסח, רשימת התלונות והאבק האינסופי שמתחיל להצטבר במדף שני רגעים אחרי שסיימנו איתו, אז אפשר אפילו לעשות את זה בשמחה.
מאחר ולא בנקיונות עסקינן אלא בפאות ובכיסויי ראש, אנחנו נתמקד במטרה לשמה התאספנו כאן היום ונראה איך ענייני היום קשורים ומתחברים ביחד לפאות אשר על ראשינו, גם אם לא בבחירת צבע ותספורת אנו מדברות.
אחד השלבים הראשונים בניקוי וארגון הבית לפסח, וזאת תדע כל עקרת בית עברי'ה, הוא סידור הארונות. יש לכך כמה סיבות:
האחת
זו המטלה הכי מתישה, חוץ מהמטבח ואם לא נתחיל אותה מוקדם יש סיכוי שלעולם לא נסיים אותה או שנמצא שפע תירוצים למה אנחנו לא יכולות בכלל להתחיל איתה. זה דבר ראשון.
השניה
המטלה הזו לא תלויה כמעט בגורמים חיצוניים, היום כאשר יש שפע ארונות ומדפים נפרדים לחורף ולקיץ וזה כבר לא כמו פעם שהיה צריך להחליף ארונות ולהטמין סוודרים בבוידעם… היום ניתן לסדר את הארון בלי תלות למזג האוויר. מקסימום נשארים כמה מעילים לגשמים האחרונים של אדר שתמיד מפתיעים אותנו (ראו סעיף ניקוי חלונות בהמשך) שאותם מכבסים בסוף, שואבים ודוחסים לפינה עלומה שהשארנו במיוחד עבור מטרה זו.
השלישית
היא שזוהי מטלה שקטה. מוציאים, מכבסים, מקפלים ומחזירים. אין שפשופים אין רעשים, הטחות סירים ומחבתות על הרצפה ובלגן של ספרים ואבק וצעצועים. משימה נקייה ושקטה, ניתן לעשות אותה בכל שעה משעות היום, עם מספר עוללים או לבד, בקיצור, זה מייגע אבל התוצאה מרהיבה. ולאלו מאיתנו שלא מצליחות לשמור על מראה טור החיילים המסודר בארון לאורך כל השנה כולה, זהו ממש פינוק לראות ככה את הארון ולדעת שלפחות לחודש הקרוב הוא יישאר מסודר, כי עד לפסח את תעדיפי ללבוש את אותה חולצה ולא לעבור את הסידור הזה שוב.
סידור ארונות הילדים מנפיק תמיד כמות די נכבדה של בגדים שקטנו, גדלו, התבלו, התלכלכו, איבדו את צלמם וצלם תדמיתם והפכו למשהו לא מזוהה שאף אחד כבר לא ירצה ללבוש. גם לא הילד הבא, גם לא בארגז החול וגם לא בכלל.
אך בהגיענו לארון הבגדים שלנו הסיפור קצת שונה. הרבה נוסטלגיה, קצת חסכנות, שאיפה לשלמות וזמן קצר חוברים יחד והופכים את סידור הארון האישי למשימה נפשית לא פשוטה. יש מי שמתעצבנת ו"מעיפה" את כל מה שלא לבשה בשנתיים האחרונות, שזה חוק די יעיל בסידור ארונות לפסח. ויש את מי שנכנסת להרהורים נוגים או שמחים על כל מה שלבשה או לבשה בשנתיים האחרונות וזה ממש סותר את כל מהות ההכנה, אך בכל מקרה, מה שלא תעשי בסופו של דבר את תגיעי למקום הזה שלא רצית להגיע אליו אך הוא בלתי נמנע – הפאות הישנות שלך!!!
יקירתי, קחי נשימה עמוקה, תתרכזי ותחשבי טוב טוב למה הן עדיין פה. יש את ההיא שקנית אחרי החתונה, היא במצב טוב יחסית אבל הצבע לא מתאים לך בכלל, מה עבר לך בראש (תרתי משמע) ?? לצבוע אותה אי אפשר, לקצר זה לא יעזור, אבל היא ממש טובה אז חבל לזרוק… יש את ההיא שקנית במכירה של פסח לפני ארבע שנים. היא כל כך לא את! התפתית בגלל המחיר והתשלומים אבל בתכל'ס לבשת אותה רק לחתונה של שושי ואיפסנת. ויש את הבלונדית הקצרה ששימשה אותך בימות הקיץ החמים וכבר עבר זמנה. הפאות האלו מתבזבזות! וחבל.
יש את הפרקטיות ביננו, שילכו לפאנית שלהן, למשל לחי'ה המקצוענית היא כבר תדע מה לעשות איתן וזה נכון ויעיל ובאמת אפשר לעשות צעד שכזה. אבל לטס-פייס-איט! (בואו נסתכל לאמת בפרצוף בתרגום חופשי) האם אנחנו באמת צריכות לצבור כל כך הרבה פאות בארון שלנו? האם אחרי נתקן נצבע נקצר ונספר באמת נשתמש בכל אחת ואחת מהפאות הללו? אני לא דוגלת בבזבוז או השלכת פאות לשווא, אבל כאשר יש שתי פאות מוכנות ללבישה, אחת ליום חול ואחת לשבת או אירועים, מקסימום אפשר עוד אחת שמורה בצד לימים קשים, כמה עוד צריך? אנחנו צוברים וצוברים ושוכחים לפעמים שיש אנשים שבשבילם זה יכול להיות עולם ומלואו! לא בבחינת "הזבל של האחת הוא הזהב של השניה" אלא בבחינת: אם יש לי משהו טוב ואני כבר לא משתמשת בו, אז אולי כדאי שמישהי אחרת תהנה ממנו!
לשם כך בדיוק נפתח גמ"ח הפאות הקהילתי שלנו. זהו גמ"ח שאת יכולה ליזום על דעת עצמך, יחד עם חברה או בעצה אחת עם הפאנית שלך שיודעת בוודאי מי צריכה פאה ולא יכולה להרשות לעצמה ומי יכולה להיעזר בפאה יד שניה במצב טוב.
לתת! לתת כדי שלמישהי אחרת יהיה גם! לתת כדי שלנו יהיה יותר טוב! לתת!!!
גמ"ח הפאות משרת הרבה מטרות חברתיות ויהודיות ומהווה מוקד עליה לרגל לכל מי שחשקה נפשה בפאה אך לא יכלה להוציא את חשקה לפועל עקב המצב הבטחוני החמור השורה על חשבון הבנק שלה. גמ"ח פאות יכול להוות פתרון חברתי מושלם ודיסקרטי לכל מי שצריכה להתחדש בפאה לחג, למי שצריכה לקנות פאה חדשה לחתונה אך היא קורסת תחת נטל ההוצאות. זה פתרון גם למי שצריכה פאה לערב אחד ולא רוצה להוציא זמן וכסף על שכירות פאה.
הפאות הנמצאות בגמח עוברות בד"כ טיפול בסיסי על ידי פאנית המוכנה לתרום פן או חפיפה על חשבונה. אם צריך הוספת שיער או תספורת ניתן למצוא מי שיתרום גם את זה, אבל העיקר הוא שניתן כאן מענה לחוסר שקיים כמעט בכל קהילה. כנראה שלא סתם המילים לעשר ושער מכילות את אותן אותיות… בע"ה שנעשר כולנו כמה שצריך וברווח ומזה בוודאי נתעשר, גם בגשמיות וגם ברוחניות ובמצוות ובמעשים טובים.