הסרת שיער

הסרת שיער

הרגע הזה, שאחרון משלוחי המנות יצא מהבית, הסעודה נחגגה ברוב עם והדר, כל התחפושות כובסו ונגנזו עד לשנה הבאה וכל הילדים נוקו ביסודיות משכבות הצבע שכיסו אותם במשך השבוע האחרון. הרגע הזה שאת מסתכלת מסביב ויודעת שלא תוכלי להתחמק מזה יותר, חייבים להודות בזה, לקבל את העובדה (המצערת, או המשמחת, תלוי במי מדובר) שפסח כבר כאן. קדימה לנקיונות!

הרגע הזה, בו כל פיסת קרקר הופכת לאויב העם מספר אחד, כל חדר נראה כמו מבצר שעליו צריך להסתער ובמלוא הכח, כל ארון הופך למלאי אינסופי של בגדים אופציונאליים למסירה והבית כולו נראה מאתגר ברמה זו או אחרת. זהו זה, לט-דה-קלינינג ביגין! (שזה בתרגום חופשי, היידה להתחיל לקרצף). ברגע הזה שהכל מתחיל, יש גם תחושה קלה של שמחה כי את יודעת שאת הולכת לקראת התחדשות. תוך הפעלה אינסופית של כל בני הבית ושילובם במשימה הענקית העומדת למולך, את הולכת להפוך את הבית הזה לפאר היצירה, לפסגת חלומותיה של כל עקרת בית יהודיה, למשכן כשרות מתוקתק שבבוא הפסח יקלוט לתוכו מצות וחזרת בשמחה.
הבעיה היחידה היא שהפאה שלך, לא הולכת טוב עם הנקיונות.

לכל חובשות הפאה שביננו, יש משהו משותף (מעבר לפאה), יש את הרגע הזה שחוזרים הביתה והולכים להסתער על המשימה הנקיונית הבאה אך קודם כל צריך לעשות הפרדה – הפאה זה בדרך כלל מה שמלווה את יציאתנו מהבית, אצל חלקנו זה ביום יום, אצל חלקינו זה רק לאירועים, בכל מקרה החזרה הביתה מלווה בדרך כלל בהליכה נמרצת לחדר השינה, סגירת הדלת נגד פלישת ילדים קטנים וסקרנים והסרת הפאה בתנופה, הברשה קלה וחבישת כיסוי ראש ביתי יותר.
הצעד הזה הוא צעד נבון. חכם. גאוני אפילו!

יש כאלו המבצעות אותו ברוב תרועה וקולניות תוך כדי ליווי ווקאלי של הפעולה: "איזה מזל שכבר הגענו, אני לא יכולה לחכות עוד רגע כדי להסיר את הפאה מהראש, כל כך חם לי, זה ממש מגרד…אני חייבת כבר להוריד את הדבר הזה מהראש שלי"…
למסירת הפאה הקולנית, יש לי המלצה בשבילך – תרגיעי. יש ילדים סביבך, עוד אנשים, וגם אם את לבד, כל התוספות המילוליות מיותרות. אפשר לגשת ולהסיר את הפאה בשקט ובצנעה, גם אם חם לך, תחשבי רגע מה את משדרת לילדיך, שאת רוצה שבבוא היום גם יחבשו פאה בע"ה (לפחות הבנות שבינהם). תרגעי תכנסי בנחת לחדר ושם תוכלי להתאוורר בשלווה.
יש כאלו הסובלות בשקט, אבל השקט שלהן נשמע למרחוק. גם לכן אני ממליצה, לקבל את המצב ביותר שמחה ולעשות קצת יותר נחת רוח לסובבים אתכן ולא לשדר כמה קשה לך להיות עם הפאה או כמה סבלת עד כה.

בקיצור, הגעת הביתה, רצית להתחיל בניקוי מאסיבי של כל מה שזז מסביבך, הסרת הפאה היא שלך מתבקש ורצוי. כל שילוב של נקיון או בישולים יחד עם פאה נגמר באסון. לפחות לגבי הפאה. כל מי שניסתה פעם לשלב בין התחומים האלו נוכחה בוודאי באמיתות דברי, וארחיב:

נתחיל דווקא בבישולים. יש מן פנטזיה נשית שכזאת, שתמיד, אבל תמיד, אנחנו צריכות להיראות במיטבנו. זה נכון כמובן מבחינת השאיפה התיאורטית שבדבר, אבל השאיפה הזו יכולה להישאר רק בתיאוריה מכיוון שכל קשר בינה לבין המציאות לא אפשרי. זה לא שאני אומרת חלילה שעל אישה לבחור במראה מוזנח או מרושל, אבל יש להכיר גם בגבולות המציאות, והליכה עם פאה מטופחת ברחבי הבית, שמורה למצבים בהם את לא עסוקה במרץ באחת ממטלות הבית הרבות בהן את עוסקת בשעות הפנאי. כל כניסה למטבח המשלבת פאה לראשך, רצוי שתהיה רק אחרי שכל הסירים הועמדו על האש, התבלינים פוזרו, המאכלים נחתכו והירקות קוצצו. כניסה למטבח בשעת הבישול עם פאה, דומה להכנסתה לחדר סאונה רק שבמקום ריחות אורנים ואקליפטוס, משולבים באווירו הלוהט והלח של המטבח ריחות תבשילים ותבלינים שמתלבשים ברוב שמחה על פאתך והופכים אותה לדביקה וריחנית (ולא מהסוג של הריח שאתן רוצות שיתלווה לפיאה שלכן).
שלב הנקיונות גם הוא צריך להיות חף מפאות. מספיקה שליחת יד רטובה מספונג'ה לעבר הפאה והנה הלך לך הפן. כפפה אחת טבולה באקונומיקה המסיטה בזהירות את הפוני מהמצח והרי לך הבהרת שיער בחינם, רק לא בדיוק בגוון שרצית…השילוב של לחות, חומרי ניקוי, רטיבות ושאר מיני מריעין בישין יחד עם הפאה רק גורמים נזק ויכולים להפוך את הפאה שלך לחלק אינטגראלי מסל התחפושות של שנה הבאה. לא חבל?!?

ההצעה המתבקשת איפה היא – הסרת שיער ודחוף!!!

רגע לפני תחילת הנקיונות, הבישולים ושאר מלאכות בית עמוסות חומרים וריחות – היכנסי לחדר, הסירי את שערך (פאתך) מעליך, חבשי כובע\ברט\מטפחת נאים ולא יקרים, שמרי על מראה נקי ומסודר – לא חייבים לחבוש את המטפחת הכי מסמורטטת שמצאת בתחתית המגירה, אפשר משהו נאה וחביב, יחד עם קצת תוספת איפור והרי לך עקרת בית נאה ומטופחת, שיכולה לבצע כל מלאכה שבעולם, להישאר נאה ולא להרוס את הפאה.
שיהיו הכנות שמחות ונקיון יעיל מבחוץ ומפנים!