א-מחי'ה בסלון פאות חיה

מאחר וסלון פאות חיה הפך לאחד ממוקדי העלייה-לרגל שלי בזמן האחרון, הייתי צריכה לשמחתי להעביר שם עוד בוקר ובבוקר זה נתקלתי בתופעה מדהימה. החייאה. ידעתי שחיה היא אמנית והנשים העובדות איתה מוכשרות במיוחד, אבל מכאן ועד לתופעת ההחייאה שראיתי אותן מבצעות בפועל – המרחק רב, כך חשבתי, מסתבר שטעיתי.

וככה זה עובד…

שעות הבוקר, שעות שקטות יחסית ברחוב, אמהות עסוקות עורכות סידורים עם ילדיהן הקטנים, אנשים הולכים וחוזרים מהעבודה ואילו המגזר המבוגר נותר בדד. מה יש לאשה לעשות בשעות הבוקר האלו כשכולם עסוקים – ללכת לחיה פאות לעשות קצת פן בפריזורה.

מול קיר המראות, ישבו בנינוחות בכיסאותיהן, שורה של ארבע נשים מבוגרות ושמורות היטב, כאשר שערן עשוי בקפידה וניכר כי חשובה להן הופעה נאה ותסרוקת מטופחת. חשבתי לתומי כי מאחר וסלון הפאות של חיה הוא צנוע ונסתר מן העין מעדיפות נשים אלו להסתפר בידיהן האמונות של חיה והצוות ‘ מאשר להיכנס למספרה השכונתית ולקבל טיפול אופנתי במיוחד מתותח השיער המקומי ששמו כתוב באנגלית באותיות ענק על הקיר. (וכאן באמת המקום לשאול האם אבוטבול מאייתים עם "L" אחת או שתיים….?)

למרות גילי המתקדם הייתי הנוכחת הצעירה ביותר במקום, כאשר טווח הגילים הממוצע נע בין 67 ל- 120 שנה. הרגשתי צעירה ורעננה והתחושה הזו רק הלכה והתחזקה כאשר שורת הנשים ה…איך לומר זאת ולהישאר עימן בידידות… ה"לא-צעירות" שישבו מול המראה, הסירו, בזו אחר זו, את מחלפות ראשן המטופחות ואני ראיתי בבהלה מסוימת איך יחד איתן התגלה גילן האמתי ואפרוריות שערן.

בואו נבהיר משהו – אני לגמרי בעד המגזר המבוגר ואין במילותיי ולו צל של כוונה לפגוע בכבודו של מישהו, הרי אני עצמי צועדת בכיוון הנכון והמכובד לעבר עתיד שכזה, כך שכל דברי יוצאים מן הלב,

רק מה לעשות שהלב שלי לא חזק ולרגע הוא חטף שוק כשהוא ראה 4 נשים יפות ומטופחות קמלות מול עיני. אך אל ייאוש! הפתרון, כמו תמיד נמצא בידיה של חיה. היא לקחה את הפאות והתחילה לחלק הוראות. לסבטלנה היא נתנה לעשות פן, מאולגה היא ביקשה לשים רולים, את מילכה היא מינתה לשזור חוט במחט ולתפור שורה נוספת של שיער במקום בו היה חוסר ואילו היא עצמה התיישבה ליד אחת הפאות והתחילה לטפל בה במסירות. הטיפול הניב תוצאות מדהימות, תוך כדי הקשבה נסתרת לשיחותיהן של בנות העשירון העליון על חוויותיהן מנופש פעיל בים המלח וממשחק הברידג' הקבוצתי בדיור הזהב, ראיתי איך בתוך שעה קמו הפאות והנשים שמתחתן לתחי'ה מול עיני המשתאות.

ברעמות שיער חפופות ומסורקות, מעוצבות במיטב האופנה של שנות ה-60, בצבעי כתום ואדום עזים במיוחד (ויש לציין כי סגול חציל הולך חזק בעשירון העליון ומאוד מחמיא לעור הפנים) חזרו הבנות לקבל את ההוד המגיע להן ושוב נראו כמו בהתחלה, רק עם ריח טוב של שמפו של מספרות.

נשים יקרות, בוגרות ויפות, התשובה נמצאת אצליכן! נכון הגיל עושה את שלו, ואפילו בגיל 40 (רמז דק לגילה של כותבת שורות אלו) כבר אפשר להרגיש את עבודתו של סבא זמן שעם כל גילו המבוגר הוא עושה את עבודתו במרץ ולא נח לרגע. השיער כבר לא נראה טוב כמו פעם, לפעמים הוא מפסיק לגדול, לפעמים הוא נושר, הצביעה כבר לא תופסת על שיער לבן ובכלל קשה עד בלתי אפשרי לעצב אותו ולהישאר במראה מכובד ונאה. אך לא נשים עשויות ללא חת כמו נשות הדור שלנו ייכנעו לשיני הזמן! לא ולא!זה בדיוק השלב להחזיר עטרה ליושנה ואישה מבוגרת ליופיה.

פאה אחת קצרה ומטופחת ואת חוזרת לשלוט בממלכת הברידג' ללא שהיות! טיפול בוקר אחד אצל חיה והחיות חוזרת לפניך ואת יכולה להמשיך להיראות טוב ולהרגיש אישה!

שורות אלו מוקדשות לכן באהבה, כל הנשים שחצו כבר את קו האמצע, ורוצות להמשיך את חייהן בכבוד ובטוב טעם, גם בלבוש וגם במראה. אני איתכן, אוהבת ומוקירה, אתן הסבתות של כולנו ואתן

נותנות לנו תקווה לעתיד טוב ומטופח יותר!